פסק-דין בתיק סע"ש 57974-06-13

1.         עניינה של התביעה שלפנינו בטענות התובע כנגד הנתבעת ל"חוסר יצוג הולם" ול"הפרת חובה חקוקה" בשל כך שהאחרונה לא פעלה לביטול פיטוריו הפדגוגיים, מיום 31/8/2010 (להלן:" הפיטורים") ולא עשתה כל צעד משמעותי לביטולם.

2.         התובע טען, בכתב תביעתו, כי הפיטורים, היו שלא כדין ונעשו תוך הפרת הנהלים המחייבים ולכן ביקש לחייב את הנתבעת לפעול לשם השבתו לעבודה וכן לחייבה בגין ייצוג בלתי הולם.

3.         התובע, כפי שטענה הנתבעת, בצדק, בכתב הגנתה ובהמשך בהתייחסותה לטענות התובע, התעלם, מהעובדה כי טענותיו לענין חוקיות הפיטורים, נדונו ואף הוכרעו במסגרת פסק דין מפורט (להלן:" פסק הדין") של הרכב בראשותה של כבוד הנשיאה - השופטת ורד שפר (ס"ע 51842-08-10 - להלן:" ההליך הקודם") וכן זכו להתייחסות של בית הדין הארצי, בעקבות ערעור שהגיש התובע על פסק הדין הנ"ל.

למעשה, נראה, כי התביעה שלפנינו, עניינה בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה על ידי שתי ערכאות.

4.         לנוכח האמור לעיל, העלתה הנתבעת בכתב הגנתה טענות מקדמיות של העדר עילה, שיהוי-וויתור, מעשה בי-דין ומניעות, טענות שמצדיקות את סילוק התביעה על הסף.

5.         במסגרת דיון מוקדם מקיף, שהתקיים ביום 16/2/14, לפני ראש ההרכב, התבקש התובע להתייחס לטענותיה המקדמיות של הנתבעת תוך שבית הדין הפנה את תשומת ליבו לבעייתיות הלכאורית של תביעתו הנוכחית.

בסיום הדיון שארך כ - 50 דקות, נעתר בית הדין לבקשת התובע וקצב לו 20 יום כדי לשקול עמדתו ובמידת הצורך כדי להגיש תגובתו לטענותיה המקדמיות של הנתבעת.

6.         בתאריך 3/3/14 הגיש התובע את תגובתו כאמור ובתאריך 23/3/14, פעלה הנתבעת בהתאם להחלטות ביה"ד מיום 16/2/14 ומיום 3/3/14 עת הגישה את התייחסותה לתגובת הנתבעת.

7.         להלן טענות הנתבעת המצדיקות את סילוק התביעה על הסף, כפי שהועלו בבקשתה וכפי שנטענו גם במהלך הדיון המוקדם:

א.        העדר עילה - אין בהוראות החוקה של הנתבעת כל הוראה המחייבת מתן שירות משפטי, כאשר הזכות לכך אינה זכות מוקנית אלא נתונה לשיקול דעתה של הנתבעת, המחוייבת לשקול שיקולים מהותיים ולגיטימיים (ע"ע 1143/01 דב וינקלר-ההסתדרות הכללית החדשה).

במסגרת הוועדות הפריטטיות העלו נציגי הנתבעת את מכלול טענותיהם נגד הליך הפיטורים שלא תאם את הנוהל לענין פיטורים פדגוגיים וכשהבינה הנתבעת כי דיוני הועדה הפריטטית האחרונה נקלעו למבוי סתום בחרה לנקוט במאבק קיבוצי - בהליך סכסוך עבודה ושביתה.

ב.         שיהוי-ויתור: ערב כניסת הפיטורים לתוקף, פנה התובע, באמצעות עורך דין פרטי, לקבלת סעדים מבית הדין, כנגד מעסיקתו - משרד החינוך, תוך שהעדיף, בצורה ברורה את הערוץ המשפטי - היחידני על פני ההליך הקיבוצי, עליו החליטה הנתבעת, בנסיבות הענין.

כיום, לאחר שראה התובע שהחלטתו הנ"ל לא הובילה לתוצאה לה קיווה (ביטול פיטוריו וחזרתו לעבודה), הוא מבקש להחזיר את הגלגל אחורנית ודורש מהנתבעת להוציא לפועל את החלטתה להכריז על סכסוך עבודה למרות שבזמן אמת הודיע לה, מפורשות, שאינו מעוניין בהליך זה ואשר כיום, ממילא אין בו כדי להועיל לתובע לנוכח קביעותיו החלוטות של פסק הדין, אשר לא מצא לנכון לבטל את הפיטורים ולהחזיר את התובע לעבודה.

למעשה, מרגע שהודיע התובע לנתבעת על בחירתו לפנות, לקבלת סעד בערכאות משפטיות (במסגרת ההליך הקודם) הרי שהביע את וויתורו על נקיטת הליכים על ידי הנתבעת.

ג.         מעשה בי-דין ומניעות: פסק הדין שניתן יוצר מעשה בי-דין המחייב את התובע גם ביחסיו עם הנתבעת. מדובר במסקנה המונעת סיכון של פסקי דין סותרים ובזבוז זמן שיפוטי יקר.             התובע, מנסה, בתביעתו כאן להביא להכרעה סוגיות שכבר הוכרעו (תקינות הפטורים) ואין מקום לאפשר לו לעשות כן.      למרות שהנתבעת לא היתה צד להליך הקודם הרי שבנסיבות הענין ובשים לב לפסיקה שהרחיבה את כלל מעשה בי -דין עת קבעה כי מבחן זהות הצדדים בכל אחת מההתדיינויות, אינו מבחן פורמלי-טכני, כי אם מהותי ונועד להצביע על זהות האינטרסים (דב"ע נה/103-3 עויסאת מחמוד ואח'-הוד חפר בע"מ, ניתן ביום 20/10/96 וכן ספרו של עו"ד קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה, מהדורה 15 עמ' 627).

8.         להלן טענות התובע, המצדיקות, לדעתו, את דחיית הבקשה:

א.        בכתב הגנתה לא התייחסה הנתבעת למחדליה בחודשים 1/10-8-10, הם החודשים בהם התנהל הליך הפיטורים, כאשר מדובר בתקופה שעל בית הדין לבוחנה, מכח סעיף 24(א)(4)לחוק בית הדין לעבודה.

ב.         הנתבעת לא נתנה הסבר למחדליה בועדות הפריטטיות שהתקיימו בחודש 8/10 ואין לקבל את ניסיונותיה להציג את חובתה כלפי חבריה המורים כ"מצע בחירות" פוליטי.

ג.         הנתבעת לא התייחסה בכתב הגנתה לחובת הייצוג המוטלת עליה.